1. לזכור הילדים הם הדבר היחיד שחשוב – יכול להיות שהאגו שלך יפגע מזה, ויכול להיות שמאוד היית רוצה את הילדים לידך בכל רגע ביום, אך כאשר הילדים מעוניינים במשמורת אצל בן הזוג שלך לשעבר, הדבר הנכון ביותר מצידך לעשות הוא להסכים לכך. הילדים יודעים הכי טוב היכן הם מעוניינים לגור ועם מי הם מעדיפים לבלות את מרבית הזמן, בנושא זה הייתי חוסך את המלחמות המיותרות.

2. לקבוע את ההסכם מחוץ לכותלי בית המשפט – בבתי המשפט יש העדפה ברורה לגידול הילדים אצל האמא (חוץ מאשר אם מוכח שהיא היינה מסוגלת לעשות זאת פיזית) ולכן, אין טעם להגרר למלחמות חסרות סיכוי בבית המשפט ומומלץ להגיע לתוצאות הטובות ביותר שתוכלו ביניכם, ללא התערבות של בית המשפט.

3. הכירו את "חזקת הגיל הרך" – החזקה קובעת כי בהעדר הסכמה בין הורים לעניין משמורת הקטין, רשאי ביהמ"ש לקבוע את ענייני משמורת הקטין ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם, אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת. כלומר, במידה והגירושים קורים בזמן שילדכם עוד מוגדר בגיל הרך עפ"י חוק, סביר להניח שהם יגורו באופן אוטומטי אצל האמא.

4. זמני השהות הם גמישים – ההסדרים הם לא קבועים ואין להם פורמט אחד קבוע. כאשר מנסחים את ההסכם, אפשר לקבוע תקופות, זמנים ואפילו ימים מסויימים שיהיו ארוכים יותר מבחינת זמן הבילוי של הילדים איתך. אמצו את זה, וקבעו בהסכמים את הסעיפים הנכונים לכם.

5. ההסכמים ניתנים לשינוי – כזכור, תיארתי את האפשרות שלכם כבני זוג לשנות את זמני השהות עם התפתחות השנים ועם השינוי בצרכי הילדים. אני ממליץ מאוד לקחת את האופציה הזו בחשבון ולהפוך את ההסדר לדינימי ומשתנה בהתאם לתקופה, זמן וצרכי הילדים.

6. המיקום – במידה ואחד מבני הזוג המתגרשים מעוניין לגור במרחק רב, יכול בן הזוג המתנגד למהלך זה לבקש לכלול זאת בהסדר, שכן שם אפשר לקבוע את הרדיוס האפשרי למגורים של כל אחד מההורים. שימו לב לכך, ושמרו על הילדים שלכם קרובים אליכם.