במילים פשוטות הליך ליישוב סכסוך הוא ההזדמנות האחרונה של הצדדים העתידים להתגרש, ליישב את סכסוכם בדרך של גישור, בהסכמה ובדרכי שלום ולהימנע או למזער את הצורך בהתדיינות משפטית. כל מה שצריך לדעת בנושא יישוב סכסוך, גירושין ומה שביניהם – בכתבה הבאה!
קרדיט לתמונה: rawpixel.com, freepik
במהלך השנים, כאשר היה קיים סכסוך בין בני זוג היו להם שני ערוצים לפנות אליהם – האחד, לפנות לגישור והשני לפתוח בהליך משפטי בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני. השינוי המהותי חל בחודש יולי 2016, כשנכנס לתוקף חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע"ה-2014, המכונה חוק גישור חובה.
חוק זה קובע כי הליכים כגון: נישואין וגירושין, יחסי ממון לרבות חלוקת רכוש, משמורת והסדרי שהות, מזונות ומדור, אבהות או אימהות ייפתחו בדרך של בקשה ליישוב סכסוך בביהמ"ש או בבית הדין ולא כתביעה רגילה. מדובר בהליך חובה וצד לסכסוך משפחתי יצטרך להגיש בקשה ליישוב סכסוך לערכאה שיפוטית ולא כתב תביעה.
תכליתו של ההליך ליישוב סכסוך הוא לאפשר לצדדים ליישב את סכסוכם בדרך של גישור, בהסכמה ובדרכי שלום ולהימנע/למזער את הצורך בהתדיינות משפטית.
על פי אתר "כל זכות": "המבקש או עורך הדין המייצג אותו ימלא טופס בקשה ליישוב סכסוך.
את הבקשה יש להפנות למזכירות בית המשפט לענייני משפחה או למזכירות בית הדין הדתי הרלוונטי (בית הדין השרעי, בית הדין הדרוזי, בית הדין של העדה הנוצרית או בית הדין הרבני) שבתחום שיפוטו מצוי מקום המגורים המשותף של הצדדים או מקום מגוריהם המשותף האחרון.
הגשת הבקשה כרוכה בתשלום אגרה.
לאחר הגשת הבקשה לישוב סכסוך, מוזמנים הצדדים ל-4 פגישת מהו"ת (מידע היכרות ותיאום) ביחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית.
כל הפגישות ביחידת הסיוע יתקיימו בתוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה (יש אפשרות להאריך התקופה, פעם אחת, ב-15 ימים).
ההזמנה לפגישת מהות שקולה להזמנה לבית משפט, והצדדים חייבים להתייצב לפגישה.
ההליך ביחידות הסיוע אינו כרוך בתשלום."
עם הגשת בקשה ליישוב סכסוך, יחול עיכוב הליכים, אשר משמעותו כי הצדדים מנועים מפנייה לערכאות למעט מקרים ספציפיים. כך למשל, אם הסכסוך הנו בעניין מזונות ילדים, ניתן להגיש בקשה לקביעת מזונות זמניים. עיכוב ההליכים יהיה לתקופה של 45 יום, אלא אם ערכאה משפטית קיצרה את המועד או האריכה אותו עד למשך של 60 יום. בתום תקופה זו, היה והסכסוך לא בא על פתרונו, יוכלו הצדדים לפנות לערכאות.
לעניין זה נדגיש, כי הצד אשר הגיש את הבקשה ליישוב סכסוך, מקבל את הזכות לבחור איזו ערכאה תדון בסכסוך. אם זה לא מימש את זכותו זו, בחלוף אותם 15 יום, יוכל הצד השני להגיש את התביעה לערכאה על פי העדפתו. אני יכול לומר לכם שבתור עורך דין לענייני משפחה בקריות, ראיתי לא מעט מקרים שהתביעות הוגשו לאחר שלא הגיעו להסכמות ב"יישוב הסכסוך".
המפגש הראשון נועד להכיר אתכם, הצדדים המעורבים, ולשמוע ממכם כיצד התגלגלו הדברים לידי כך. במהלך הפגישה תוכלו לקבל מידע על ההליך המשפטי ועל השלכותיו עליכם ועל כלל המשפחה, יוצע לכם לפנות לטיפול זוגי, משפחתי או גישור אשר בו תוכלו לפתור את הסכסוך ללא צורך בהתערבות בית הדין.
אל מפגש הראשון כאמור יגיעו הצדדים לבדם ללא ליווי עורך דין, אולם מן המפגש השני והלאה הם יכולים להסתייע בו על מנת לגבש פתרון בהסכמה שיענה על כל צרכיהם ורצונותיהם. אנשי יחידת הסיוע יכולים לשוחח עם שני הצדדים ביחד או עם כל אחד בנפרד, וכך לסייע לכל אחד מהם לגבש פתרון הולם בדרכי שלום.
במדינת ישראל קיימות שתי ערכאות שיש להן סמכות ייחודית לדון בנושאי גירושין ונישואין. הערכאה האחת היא בית הדין הרבני והערכאה האחרת היא בית המשפט לענייני משפחה.
הכלל קובע שערכאה שאליה יוגשו התביעות ראשונה, שם יתנהלו ענייני הצדדים. בדרך כלל גברים רוצים להתדיין בבית הדין הרבני ונשים בבית המשפט האזרחי. במסגרת החוק החדש לא זו בלבד שמירוץ הסמכויות לא הסתיים אלא שלמרבה הצער הוא הוחרף וקיים צורך חשוב ביותר להיוועץ עם עורך דין לאורך כל הליך יישוב הסכסוך על מנת לא למסור אינפורמציה לצד השני.
אם הליך יישוב הסכסוך הסתיים בהצלחה כך שהצדדים גיבשו במסגרתו הסכם גירושין, באפשרותם להגיש בקשה לאישור ההסכם ומתן תוקף של פסק דין בפני בית הדין הרבני או בית המשפט למשפחה.
אם הליך יישוב הסכסוך לא הסתיים בהצלחה, אזי הצד שהגיש את הבקשה ליישוב הסכסוך רשאי כעת להגיש תביעת גירושין רגילה או כל תביעה רלוונטית אחרת כנגד הצד השני בפני בית הדין/המשפט המוסמך לפי בחירתו, וזאת תוך 15 יום ממועד סיום תקופת עיכוב ההליכים.
אם אותו צד לא יגיש בפרק זמן זה את התביעה, או שהוא יגיש בפרק זמן זה תביעה רק לגבי חלק מהסוגיות הנלוות לגירושין, אזי הצד השני יהיה רשאי כעת להגיש תביעה מטעמו בפני בית הדין/המשפט.